כאן ענפי האשוח רועדים ללא סוף
כאן ציוץ ציפורים לא רגוע
את חיה ללא שום סיכוי לעזוב,
ביער מכושף ופרוע.
שירדו ממטרים מפרחי הלילך,
ושיחים יתייבשו עם הרוח,
בכל זאת אתאמץ ואבריח אותך
לארמון מפואר ובטוח.
עולמך מין האור וממני מוסתר,
כישופים מחסים תעתוע.
גם אם את בטוחה שהכי נהדר
לך ביער המכושף, הפרוע.
העלים לא יידעו טל עם אור המזרח,
הלבנה תלחם בשמיים,
בכל זאת אתאמץ ואבריח אותך
לבקתה שנושקת למים.
אז באיזה שבוע, באיזו שעה
את אליי תתקרבי ללא פחד?
ומתי כבר אוכל להבריח אותך
למסתור בו נהיה לנו יחד?
חטיפה אארגן אם חפצת בכך,
לא לשווא כוחותיי לך הקדשתי.
התרצי בגן עדן בצריף או בפח,
אם ארמון ובקתה כבר פספסתי?
|