איש נטול תארים, לא גבוה,
ללא אגו, ללא מלל,
בלי דרישה לפרסום או כספים.
הוא צעד בחיים כה גבוה,
על החבל, על החבל.
מתוח כעצבים.

רק תביטו ללא
אמצעי ביטחון,
קצת סטייה לימין
וזה צד אחרון,

קצת סטייה לצד שמאל, ויותר לא ישרוד,
אבל הוא משום מה מתעקש לצעוד עוד
וכל החבל לחצות.

 
 
 
 
 
 

 
 
 
 

 
 
 

זרקורי הבמה שיבשו קצב,
ודקרו הם ללא הרף,
חצוצרה התאמצה כמו שלוש.
שעגות הקהל שהחרישו
כל הערב, כל הערב,
ותופים שדפקו על הראש.

רק תביטו ללא
אמצעי ביטחון,
קצת סטייה לימין
וזה צד אחרון,

קצת סטייה לצד שמאל, ויותר לא ישרוד,
וכעת מהחבל נשאר בלי לטעות,
רק שלושת רבעים לחצות

זה אמיץ, זה חמוד, זה פרוע
קרב המוות דקותיים.
ונדמה לו היה ממרומים,
שלמטה עצוב, לא רגוע
בלי כפיים, בלי כפיים
פעורי פה יושבים גמדים

רק תביטו ללא
אמצעי ביטחון
קצת סטייה לימין
וזה צד אחרון

קצת סטייה לצד שמאל, ויותר לא ישרוד
אך תהיו רגועים, לו נוטר בלי לטעות
רק חצי חבל לחצות.

להיות הכי טוב התחשק לו,
תהילה רק פח של זבל.
לך תגרום לו לטעות או לעוף.
על עצבי הקהל, מעל כולם,
על החבל, על החבל
הוא צעד לצלילי התיפוף.

רק תביטו, ללא
אמצעי ביטחון
קצת סטייה לימין
וזה צד אחרון,

קצת סטייה לצד שמאל, ויותר לא ישרוד,
אך חכו כי עכשיו זה עניין של שניות
רק רבע חבל לחצות.

אז זעק המעלף הקשוח...
אלונקה...ותחושה של צמרמורת...
גזר הדין אכזרי וכואב.
לא ברור מפוזר או בטוח,
לנסורת, לנסורת
הוא שפך את הדם את הלב.

והיום כבר אחר
שם למעלה צועד
חבל דק מתחתיו,
עוד מעט ומועד

רק סטייונת קטנה, ויותר לא ישרוד
אבל הוא משום מה מתעקש לצעוד עוד
וכל חבל לחצות