ככה זה היום, כמו שאז, כמו שאז, אם היה אמיץ - הוא נתלה על פנס, אם גנב היה - לאסיר, לאסיר, ואם הרבה ידע - אל הקיר, אל הקיר! כה קיוויתי - יותר לא לראות בעיני עוד מחנות עבודה, אך הגעתי לעיר אפורה, מאובקת - בלי אדם, בלי אדם. מתהלכים בני אדם לא דומים לאדם כלל - אדישים ועיוורים, הסתכלתי בפני אנשים שהשחירו - לא קרובים, לא זרים. אך ככה זה היום, כמו שאז, כמו שאז, אם היה אמיץ - הוא נתלה על פנס, אם גנב היה - לאסיר, לאסיר, ואם הרבה ידע - אל הקיר, אל הקיר! אז מדוע את מר גורלי כה קללתי - אך לשוא, אך לשוא, בשביל מה כה שאפתי לצאת אל החופש - ממחנות ענישה? מתהלכים בני אדם לא דומים לאדם כלל - אדישים ועיוורים, הסתכלתי בפני אנשים שהשחירו - לא קרובים, לא זרים.
© מירון גורדון. תרגום, 1976