מי אמר - היא עד כלות נשרפה?
לא תזרע ארץ זו עוד אף פעם...
מי אמר שהארץ מתה?
לא! היא רק דממה עד כלות זעם.
אמהות אין ממנה לשלול
כמו שאין לייבש ים של סער
מי אמר ששרפוה עד תום?
אין זה כך - היא השחירה מצער...
מחפורות בה הן כמו חתכים
ובורות הפצצות כפצעים הם
עצביה לעין גלויים
סבל אל - אנושי הן חשים הם.
היא תחזיק מעמד, היא תמתין
אל תאמרו - שהארץ נכה היא.
מי אמר - היא לעד לא תשיר?
מי אמר לעולם השתתקה היא?
צליל עולה ומחריש אנחות
מכל פצע ופתח ובקיע.
היא נפשנו - הארץ הזאת,
נשמה במגף לא תכריע.
מי אמר שהארץ מתה?
לא! כי רק מעלבון מחרישה היא.
|