על קבר אחים מצבות לא שמים, ואין אלמנות בוכיות שם, אי-מי עליהם שם זרים של פרחים, ואש התמיד מדליקים שם. כאן קודם הארץ עמדה הפוכה, היום כאן עומדים לוחות שחם, כאן אין שום גורל שאישי הוא בלבד, חוברו גורלות כולם יחד. באש התמיד נראה טנק מתלהט, בקתות בוערות שם בליל, סמולנסק הבוערת, רייכסטאג הלוהט, לבו הבוער של איש חיל. על קבר אחים אין נשים בוכיות, לשם בא רק איש בעל כוח, על קבר אחים לא שמים מצבות, אך אין זאת עוזר כלל לשכוח.
© מירון גורדון. תרגום, 1976