שונה האקלים פאן ואין זה מישור,
תדיר רועמת מפלת, לנשר
כל סלע מאים במטח שחמי,
ויש הפונים מצוק בוגדני,
אך אנו נבחר בשביל שני -
שביל מסכן כדרך לוחמים.

עלי הר וקן מי לא הסתכן -
הוא לא בהן עצמו, אם כן,
אפלו כבש למטה פסגות עולם.
בכל תבל מראה שישוה
לרכס בן עשרת קבי
הפלא לא תפגש תוך חייך כלם.

לא נח לו זר היכן שאתה
שוכב. אין זכר אנדרטה
באבן, שהיא כר לנח עולמים.
כאש התמיד, אורה עמיד,
פסגה תבהיק לעין מביט,
השיא אשר נמנע ממך להשלים.

דבר ידברו בטון מחשב,
אך איש אינו נופל לשוא -
עדיף כך על כל שאר סוגי המיתה.
שכן בעתה את חם ביתה
תחליף בפרך משלחתם
של מסימי השביל שבחרת.

מתלול הבזלת - אין וגע לשהות!
מזל - בו תוחלת אין טעם לתלות:
באבן, בקרח, בסלע לך אין תמיכה.
סומכים אנו רק על כוחה של יד,
על יד חבר, על יתד אחת,
אחת תפלתנו - לחסן האבטחה.

אחור? - לא לרגע - חצב מדרגות!
הברך מיגע נוטה כבר לרעד,
ואלו הלב מזנק לפסגה כבר עכשו -
תבל לפניך! באשר אלם
תחוש, ובזיק של קנאה בעולה -
בזה שעדין דרכו לפסגה לפניו.