אני חירש ממכות כפות ידיים
אני מסונוור מחיוכי זמרות
כמה שנים סבלתי מסימפוניות
פינקתי חיקויי ציפורים!
מנפה דרכי פעמים רבות
צליל נקי עף אל נשמתכם...
סטופ! הנה! זה האיש שאני מקווה בו
עבורו סבלתי מכל הייסורים!
כמה פעמים לחשו לי על הירח?
מישהו צעק עליז על שתיקתו,
אחר ניגן על מסור - מסור צוואר,
ואני חיזקתי, הגברתי, הגברתי!
בתווים נמוכים קולו כמו רעם,
בחלקו העליון דומה לסכין.
הוא יראה למה מסוגל הוא,
ואני כמובן אשתדל.
הוא שר, מקצר נשימה, מתאמץ
הוא עייף, כמו חייל באימון,
אני מותח גמישות צווארי
אל פניו מנצנצים מזיעה.
כמה פעמים לחשו לי על הירח?
מישהו צעק עליז על שתיקתו,
אחר ניגן על מסור - מסור צוואר,
ואני חיזקתי, הגברתי, הגברתי!
אך פתאום ... גבר,הי, התעשת!
מה שר אתה? תנוח! התעייף!?
זה מולסה, זה דייסה מתוקה!
האולם! נו, תגיד שיפסיק!!
הכל לשווא - הניסים לא קיימנה
אני מתנדנד, אני בקושי עומד.
בתור בלסם הוא שופך מריר
לגרון מיקרופוני שלי.
כמה פעמים לחשו לי על הירח?
מישהו צעק עליז על שתיקתו,
אחר ניגן על מסור - מסור צוואר,
ואני חיזקתי, הגברתי, הגברתי!
תאשימו אותי בכל וכל
אך לא מסוגל לצאת נגד טבע שלי.
במקור אני מגבר.
סבלתי, אך חיזקתי את השקרים.
אז גנחתי - הרמקולים יללו (צפצפו)
הוא מחץ גרוני בידו.
הבריגו אותי, השתיקו, השמידו,
החליפו אותי באחר.
כמה פעמים לחשו לי על הירח?
מישהו צעק עליז על שתיקתו,
אחר ניגן על מסור - מסור צוואר,
ואני חיזקתי, הגברתי, הגברתי!
האחד - כל יסבול ויקבל הוא,
הוא מוברג על אותו צווארי.
תמיד מחליפים אותנו
כדי שלא נפריע לשקרים.
שכבנו צפופים בקלמר:
אני, חצובה ועוד מיקרופון,
והם סיפרו לי בצחוק
כמה שמח האיש, שהחליפו אותי
|