צוללים, ולעומק יורדים אל ליבו של עולם. לפעמים לשנה ממושכת - האקלים פה נדם.. ואם כבר נחשפנו - יוּפְעַל המק"מ, על מוֹר גורלנו יזְעַק בקוֹל-רם! הצילו את נפשנו! נחנקים! בטירוף דעתנו! הצילו את נפשנו! - מיהרו לקריאה! הוא נוֹאש,אך שִמְעוּ את קולנו! מתפוגג ונחלש "S.O.S" - מוֹשיענו, לגזרים כאן נקרעת נפשנו - מהאימה!.. ממחנק - נקרעים עורקינו. אך אסור! - לא עולים! מוקשים מימין ומשמאל - מכל עבר! אסור גם קדימה! - מכה בנו הלם: חונק וחוסם את דרכנו בזרם, כאן - מוות אימים!.. הצילו את נפשנו! נחנקים! בטירוף דעתנו! הצילו את נפשנו! - מיהרו לקריאה! הוא נוֹאש,אך שִמְעוּ את קולנו! מתפוגג ונחלש "S.O.S" - מוֹשיענו, לגזרים כאן נקרעת נפשנו - מהאימה!... זו מהות עולמנו - אנו כאן חופשיים... "לעלות?! השתגענו?! שדה-מוקשים ממתין לנו!.." "אם לא נעלה, נהרג כאן כולנו!" - צרחו המפקדים. הצילו את נפשנו! נחנקים! בטירוף דעתנו! הצילו את נפשנו! - מיהרו לקריאה! הוא נוֹאש,אך שִמְעוּ את קולנו! מתפוגג ונחלש "S.O.S" - מוֹשיענו, לגזרים כאן נקרעת נפשנו - מהאימה!... עולים עם השחר... פקודה, זו פקודה!... ואם בהבזק למות גורלנו, נמתין לאור יום שיאיר את סופנו... לא נוכל לסמן מסלולנו,... אך ניצרו! תנצרו זיכרוננו!.. בבקשה... הצילו את נפשנו! נחנקים! בטירוף דעתנו! הצילו את נפשנו! - מיהרו לקריאה! הוא נוֹאש,אך שִמְעוּ את קולנו! מתפוגג ונחלש "S.O.S" - מוֹשיענו, לגזרים כאן נקרעת נפשנו - מהאימה!... והנה עולים... זה מוצא אחרון. הצוללת קדימה דוהרת, נואשת... עצבים מתוחים כמיתר של הקשת... תמו לכל הדְאַגות. קץ לשלל התחלות! מזנקים כטורפדות אל "חוף מבטחינו" האחרון.... הצילו את נפשנו! נחנקים! בטירוף דעתנו! הצילו את נפשנו! - מיהרו לקריאה! הוא נוֹאש,אך שִמְעוּ את קולנו! מתפוגג ונחלש "S.O.S" - מוֹשיענו, לגזרים כאן נקרעת נפשנו - מהאימה!...
© אנה רוזן. תרגום, 2013