תביאי חזרה ת'אבן-יד, ובכיסוי החלציים אל תגעי, ושבי בשקט תיכף ומיד. ולמדורת השבט תדאגי! וחלאס על כל שטות להתקטנן את מבזה אותי מול ידידיי, האח מצחין, המערה גם כן, המטריארכיה פינקה אותך מדי. לא שאלתי לדעתך, רק הגבר חזק ורם, אלה הם חוקי תקופתך, אז הואילי להכירם. כבר אוטוטו חוזרים הציידים, יתחילו לחלק את הבשר... ואיך אודה בנוכחות עדים שמהבוקר לא הרגתי שום דבר? זקני השבט להגיע מתכוונים, שלא תצאי אליהם בעירום! בעידן האבן אין לי אבנים - בושות שלא תיארתי בחלום! לו היו לי נשים חמש כבר הייתן רצות אליי, איזה נאחס של מזל לי יש מונוגמיה אללי! המשפחה שלך היא כל הבעיה דודי, אשר נפל מות גיבורים, הזהיר אותי, כשבין חיים היה: עם בנות אוכלי - אדם לא מתחתנים. ואל תסתכסכי עם השכנים! אין אף אחד פה שאותך יטריד! אל תעלילי על הצעירים הנוער הוא מבט אל העתיד! לא שאלתי לדעתך, רק הגבר חזק ורם, אלה הם חוקי תקופתך, אז הואילי להכירם. תביאי חזרה את הגרזן לפני שתקבלי אותו בראש! גם ת'עורות, זה מה זה מבזה, אני יוצא עלייך בספירת שלוש.
© ויטלי מיג'יריצקי. תרגום, 2016