בשדה אתמול פירפרתי,
דשתי שתי מכסות יבול,
וכאות תודה צ'ופרתי
בנסיעה שווה לחו''ל
ביס וחצי של פארידה,
דוש, ואז אמרו לסור
לתדריך, שבו יגידו
מה מותר ומה אסור.
החיים אצלם כרגע
ברמה,
אז כדי שנתנהג
בהתאמה,
המדריך הוריד אלינו
הנחיות -
שלא ננהג כהרגלנו
כמו חיות.
דן שם גבר כריזמטי,
במצגת קולנית,
באיום הדמוקרטי
בבודפשט הפולנית:
הם אינם כמונו אנו,
לא קולטים אותם מיד,
תעשה מצג, יענו,
מכבד ומכובד".
אם תוזמן לאיזה פארסי,
"לא שותה", -
כך תגיד לדמוקרטים -
"אלא תה".
תסרב מיד לשיקים
ותשורות:
"זה שוכב", תגיד, "בשק''ם -
בשורות".
הוא אמר לי: "אם דיאטה
תעשה במערב,
אל תדפוק לי איזה קטע,
אל תגווע לי ברעב.
כל הצ'נים בני הפלך,
יכולים, בקול נחרץ,
להגיד "תסעד כמו מלך"
אבל גם "תאכל חצץ".
אבקר לי בשווקים
הונגריים
אתבונן בחמוקים
האריים
"הנשים", סיפרו החבריה
בכיתה,
"לא דורשות מבני - קיבוץ
אף לא פרוסה"
בורגנות היא מדבקת,
היא אורבת, מטרידה.
הישמר נמו משלבקת
מניאוף ומבגידה!
הסוכנות בשיא הכושר, -
תגרשה - מיד תשוב.
אז תבהיר: כל פגם ביושר
נבר חלף מן היישוב.
היא אולי תלך מעבר,
בעורמה:
היא תסווה - כאילו גבר -
את עצמה.
אך תסתיר קצת דינמיט
שם בחלוק,
לך תבדוק מאיזה מין
הוא האחוק!
כבר נבהלתי בינתיים:
איך אדע שמסתירה?
אין אבדוק? לדחוף ידיים?
יש מצב לחטוף סטירה...
המדריך חריף, נינוח,
הוא מומחה בינלאומי!
מתעלם, - ושב לקדוח
על החו''ל הערמומי.
אני לעמך מפרש
הוולגרית,
שאני טס לבודפשט
הבולגרית!
אם הם יציפו לבטים -
אז ליירט.
ובלי מכות! אם לא קולטים,
אז לפרט.
אני לא דובר בלעז,
לא משפט ולא מילה!
תנו לי איזו מזמרה, אז
ממר במקהלה!
אני לא פעיל פוליטי,
דור שלישי של חקלאים,
לא אסע לשום האיטי,
טוב לי בלי הליטאים!
כל הלילה מסתובב
לקראת מחר
"רות, אני לא מחבב
אדמת נכר!
א קורצתי מחומרם -
אני אברח!
לא מבין את דיבורם,
חזק או רך!"
רותי נמה כמו תינוקת,
עם הרויים בשיער,
קול נשמע מהתסרוקת:
"חלאס, די, נמאסת כבר!
חי מכל דבר בפחד -
נבר עדיף לרבנות!
כבר עשרים שנה ביחד
ותמיד רק "רותי, רות"...
רק אתמול הבטחת "מאמי,
נתחדש!
לך אביא מפת שולחן
מבנגלדש!"
אז תחסוך שם כמה רופי,
קח אויר,
כל דבר - ולו דג גופי -
תעביר".
כך נרדמתי, מחבק את
זוגתי החיננית,
בחלומי שריון מתכת,
חץ וקשת, וחנית.
"יטרפו אותך בחשק,
הם שונאים את הבריות"!
מזוקנות, אוחזות בנשק,
בחלומי הונגריות.
בחלומי מפות שולחן
בצבע בז,
מרגלות מראות כוחן
בבנגלדש...
טוב, אמצא שעה לעם
הרומני,
גם להם הייתה שואה,
כמדומני.
איזו רותי, אשת חיל!
כשארזה, פצחה בשיר,
גיהצה את חולצותיי -
אסתובב שם כמו עשיר.
נתראה, אסם הלתת,
בו מכיר אני כל חור!
נתראה, מנסה נקלטת,
שהשארתי מאחור!
גם שתינו, גם קיססנו -
בלי טבק!
עוד שיהקתי כשנכנסנו
לנתב''ג,
למטוס אני פוסע
לקולה:
"איך בסוף אתה נוסע
לגולה!?"
|