זרועות אורנים רועדים באוויר
ציוץ ציפורים כמו סירנה
את חייה ביער מכושף שמסתיר
כל דרך לברוח ממנו.

לא חשוב שעליה לילך התייבשו
ונפלו כמו גשמים על הדשא
בכל זאת אקחך מין היער בלי לשוב
אל הארמון מול האגם עם הגשר

מקום את נמצאת בו נסגר ונחסם
מחום אנושי ומרגש
ואת בטוחה - אין יפה בעולם
מיער שמוסתר מהשמש

לא אכפת לי שטל מעלים נעלם
וירח בריב עם רקיע
בכל זאת אקחך מהיער אל ביתן
בה חליל צליל הרגש משמיע

אחד הימים - לא יודע מתי
תצאי לקראתי מן החושך
אותך כמו גביע אשא בידיי
מחוץ למצור אל החופש

אחטפך עם תרצי - יש לי רק שאלה
שלפני כך לשאול לא הספקתי
את תסכימי לחיות בסוכה רגילה
אם ארמון וביתן לא השגתי