זמן ארוך, תחת מצור ותחת רעב טרויה עוד נותרה זקופת-גו ועומדת. לו שעו הם לדבריה של קסנדרה עד היום העיר אולי הייתה שורדת; בלי מנוחה, עלמה טרופת-עיניים היא צעקה: "העיר תיפול, זו האמת"! אך את הנביאים, כמו גם עדים לפשע מאז ומתמיד שרפו על המוקד. כשעל העיר, מתוך הסוס, בעין הליל, מוטת כנפיו פרש המוות בתנופה, מן ההמון, אשר צחק בצהריים, צעק אדם - "הן זו אשמת המכשפה"! בלי מנוחה, עלמה טרופת-עיניים היא צעקה: "העיר תיפול, זו האמת"! אך את הנביאים, כמו גם עדים לפשע מאז ומתמיד שרפו על המוקד. וכשבחושך, ובמוות, וברעש הנבואות הפכו כולן למציאות ההמונים יצאו שטופי זעם ופחד, להעניש מכשפה זו כיאות. בלי מנוחה, עלמה טרופת-עיניים היא צעקה: "העיר תיפול, זו האמת"! אך את הנביאים, כמו גם עדים לפשע מאז ומתמיד שרפו על המוקד. הסוף פשוט - הוא לא רגיל, אך מה עצוב הוא אחד היוונים מצא את מגוריה והוא ניצל אותה - כלל לא בתור קסנדרה; כמנצח שלעד אינו שבע. בלי מנוחה, עלמה טרופת-עיניים היא צעקה: "העיר תיפול, זו האמת"! אך את הנביאים, כמו גם עדים לפשע מאז ומתמיד שרפו על המוקד.
© דנה רבקין. תרגום, 2007