איני אוהב סיום עצוב, פטאלי
מעייפות מן החיים - נשמר
איני אוהב אביב, חורף או קיץ,
בהם שירים שמחים אינני שר
איני אוהב - לא ציניות לועגת
גם לא התלהבות מוגזמת ו-
לא כשאחר במכתבי שוקע
קורא בו, לי מעבר לכתף
איני אוהב כשעושים רק חלק
או כששיחות באמצע נקטעות
לא כשאל גב מופנה נלחץ ההדק
ומתנגד בכלל ליריות
איני אוהב כשרכילות נשמעת
תולעי-ספק, לכוח תאווה
כשבזכוכית ברזל מכה ברעם
או כשסורקים כנגד הפרווה
איני סובל זחיחות שבעה מנחת
עדיף כבר שיעופו הבלמים
עצוב שהמילה "כבוד" נשכחת
ועלילות מאחורי הגב רוקמים
כשאני רואה ציפור שבורת כנפיים
אין בי כלפיה רחמים בכלל
איני אוהב כפייה ולא רפיון-ידיים
רק על ישוע שנצלב חבל.
את עצמי איני אוהב, אם השתפנתי
זועם כשהחפים מחטא מוכים
איני אוהב כשבנשמה מחטטים לי
ועוד פחות - כשלתוכה יורקים
איני אוהב אצטדיונים - כל דבר ערך
בהם לפי פרוטה נפרט עכשיו
וגם אם שינויים רבים בדרך
אני, את זה, אף-פעם לא אוהב.
|