יוֹם אֶחָד וְאָמוּת - כִּי בַּסּוֹף בָּא הַקֵּץ לְכֻלָּנוּ.
רַק שֶׁלֹּא בַּמִּטָּה, הַלְּוַאי עִם סַכִּין בְּגַבִּי.
יֵשׁ כָּבוֹד לַנִּרְצָח, מְפַנְּקִים בְּגַן עֵדֶן אוֹתָנוּ...
לֹא אַגִּיד עַל הַחַי, אַךְ בַּמֵּת יֵשׁ טִפּוּל מֵיטָבִי.

וְאֶפֹּל עַל הַצַּד, וּפָנַי יִתְרַסְּקוּ עַל הָאֶבֶן -
וְנַפְשִׁי אָז תִּדְהָר עַל הַסּוּס הַגָּנוּב לַמֶּרְחָק!
בְּגַנִּים מֻפְלָאִים עוֹד אֶקְטֹף תַּפּוּחִים שֶׁל גַּן עֵדֶן...
רַק חֲבָל שֶׁיּוֹרִים הַשּׁוֹמְרִים בְּרוֹבִים בִּמְדֻיָּק.

כְּשֶׁהִגַּעְנוּ, רוֹאֶה - זֶה בִּכְלָל לֹא דּוֹמֶה לְגַן עֵדֶן:
רַק שְׁמָמָה עֲקָרָה, וְהָאֵין הַמֻּחְלָט בְּלִי שַׁלִּיט.
וּבְאֵין הַמֻּחְלָט הֻתְקְנוּ שְׁעָרִים עַל פִּי תֶּקֶן,
הַקָּהָל הֶעָצוּם לְיָדוֹ אֶל הַשַּׁעַר הִבִּיט.

לְסוּסִי בָּא לִצְהֹל! אָז מָצָאתִי מִלִּים לְהַרְגִּיעַ,
גַּם שָׁלַפְתִּי קוֹצִים וְהִדַּקְתִּי הֵיטֵב אֶת קְשָׁרָיו.
הַזָּקֵן הַמְּזֻקָּן נֶאֱבַק בַּמַּנְעוּל, בַּבָּרִיחַ,
נֶאֱנַח וְרָטַן, לֹא הִצְלִיחַ בִּכְלָל - וְעָזַב.

הַקָּהָל הֶעָצוּם לֹא הוֹצִיא שׁוּם מִלָּה שֶׁל בִּקֹּרֶת,
כְּשֶׁבִּרְכָּיו נִרְדְּמוּ הִתְיַשֵּׁב בִּכְרִיעָה בִּדְמָמָה.
כָּאן הִתְחִיל פַּעֲמוֹן לְהַפְגִּין בִּצּוּעִים וִיכֹלֶת,
שׁוּב נִסְגַּר מַעְגָּל, הַצָּלוּב שׁוּב תָּלוּי עַל בָּמָה.

הַזָּקֵן הַשָּׁלִיחַ צָעַק עַל שׁוֹמְרִים וְעַל צֶוֶת,
הוּא קָרָא לְעֶזְרָה, וְהִצְלִיחוּ לִפְתֹּחַ מַנְעוּל...
אָז נִשְׁמָע אוֹת פְּתִיחָה - חֲבָטוֹת עַל פַּסֵּי הָרַכֶּבֶת
וְכֻלָּם מִהֲרוּ אֶל הַטּוּב הַמֻּפְלָא שֶׁמִּמּוּל.

הַזָּקֵן הַמְּזֻקָּן - הַדְּמָעוֹת עַל פָּנָיו כְּבָר הִכַּרְתִּי,
זֶהוּ פֶּטְרוּס, שָׁלִיחַ, וַאֲנִי בְּנִגּוּד לוֹ - פּוּשְׁטָק.
בְּמַטַּע יש הֲמוֹן תַּפּוּחִים מֻקְפָּאִים שֶׁחִפַּשְׂתִּי,
רַק חֲבָל שֶׁיּוֹרִים הַשּׁוֹמְרִים בְּרוֹבִים בִּמְדֻיָּק.

תַּעֲנִיק לָנוּ טוּב - מָה אֲנִי סַךְ הַכֹּל כְּבָר בִּקַּשְׁתִּי?
לִי - תִּתֵּן רַק רֵעִים, וְאִשְׁתִּי שֶׁתִּפֹּל עַל אָרוֹן,
תַּפּוּחִים בְּלִי גַּרְעִין עוֹד אֶקְטֹף לְרֵעִים שֶׁעָזַבְתִּי ...
רַק חֲבָל שֶׁיּוֹרִים הַשּׁוֹמְרִים בִּמְדֻיָּק, בְּלִי רִפְיוֹן.

כְּמוֹ בְּתוֹךְ פָּמוּטִים, הִתְרַכְּכוּ הַנֵּרוֹת בַּיָּדַיִם,
אָז אֲנִי גַּם שָׁלַחְתִּי אֶת הַסּוּס הַגָּנוּב לַדְּהִירָה.
תַּפּוּחִים בְּלִי גַּרְעִין עוֹד הִמְשַׁכְתִּי לִקְטֹף כְּשֶׁבֵּינְתַיִם
בִּי יָרוּ הַשּׁוֹמְרִים וּפָגְעוּ בִּמְדֻיָּק בִּמְהֵרָה.

שׁוּב נִסְגַּר מַעְגָּל, וְיָרָה בִּי מַלְאָךְ בּוּל בַּמֵּצַח,
לָמָּה הֵם לֹא רָצוּ שֶׁאֶקְטֹף תַּפּוּחִים לְעַצְמִי?
מְעֻלֶּה! כִּי אָשׁוּב לְבֵיתִי בְּעֶטְיוֹ שֶׁל הָרֶצַח,
וְאָבִיא תַּפּוּחִים שֶׁאוֹתָם אֲחַמֵּם בְּחֵיקִי.

הִתְרַחַקְתִּי מַהֵר מִגַּן עֵדֶן קוֹדֵר וְזָנוּחַ.
יֵשׁ לִי סוּס דֵּי סוֹרֵר אַךְ אֲנִי לֹא נוֹתֵן לוֹ שְׂרָרָה,
תַּפּוּחִים בְּחֵיקִי, בְּשׁוּלֵי הַתְּהוֹם הַפָּתוּחַ,
לָךְ אָבִיא - כִּי חִכִּית לְשׁוּבִי מִגַּן עֵדֶן נוֹרָא!