מַמְלָכָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שֶׁקֶט מַרְגִּיעַ,
אֵין בָּהּ פֶּשַׁע, מִלְחָמוֹת אוֹ סוּפוֹת,
אַךְ חֲזִיר בַּר גְּדוֹל מִדּוֹת בָּהּ הוֹפִיעַ,
מִן מִפְלֶצֶת עֲנָקִית שֶׁכָּזֹאת.

יֵשׁ לַמֶּלֶךְ מַחֲלָה בַּמֵּעַיִם,
הַשִּׁעוּל שֶׁלּוֹ הֵטִיל פַּחַד רַב.
הַחַיָּה הַמִּפְלַצְתִּית שָׁם בֵּינְתַיִם
כְּבָר הִתְחִילָה בִּטְרֵפַת נְתִינָיו.

וּשְׁלוֹשָׁה צַוִּים הוֹצִיא אָז הַמֶּלֶךְ:
"לַהֲרֹג אֶת הַחַיָּה! זֹאת וְעוֹד:
זֶה אֲשֶׁר לְכָךְ יִמְצָא אֶת הַדֶּרֶךְ
אֶת הַנְּסִיכָה יוֹבִיל לִכְלוּלוֹת".

וּבַמַּמְלָכָה הַזֹּאת הַנּוֹאֶשֶׁת
(בַּכְּנִיסָה – בַּאֲלַכְסוֹן, מַמָּשׁ כָּךְ) -
הִתְגּוֹרֵר בְּבַטָּלָה מְטֻשְׁטֶשֶׁת
הַחַיָּל הַמַּלְכוּתִי הַמֻּדָּח.

בְּחָצֵר שָׁכְבוּ זוֹנוֹת מִבֵּית בֹּשֶׁת,
יַיִן, מוּזִיקָה, שִׁירִים - וּפִתְאוֹם
נִשְׁמְעוּ צְלִילִים שֶׁל כְּלֵי הַנְּחֹשֶׁת -
הַחַיָּל נִלְקַח הַיְשֵׁר לָאַרְמוֹן.

הִשְׁתַּעֵל הַמֶּלֶךְ וּבוֹ הֵטִיחַ:
"לֹא אֶשָּׂא דִּבְרֵי מוּסָר אוֹ קְדֻשָּׁה,
אַךְ אִם תָּצוּד אֶת הַחַיָּה, אִם תַּצְלִיחַ,
אָז תִּזְכֶּה לָשֵׂאת בִּתִּי לְאִשָּׁה".

הַחַיָּל: " זֶה לֹא הַפְּרָס לוֹ קִוִּיתִי!
בִּמְקוֹם זֶה – גַּלְגֵּל לִי פּוֹרְט בְּחָבִית!
אֶת בִּתְּךָ גַּם בְּחִנָּם לֹא רָצִיתִי, -
אַךְ אֶגְבַּר עַל הַחַיָּה הַפְּרָאִית!"

וְהַמֶּלֶךְ: "קַח בִּתִּי, בְּלִי מִקּוּחַ,
אוֹ אַכְנִיס אוֹתְךָ לְכֶלֶא צִ'יק צָ'ק!
קַח אוֹתָהּ וְזֶהוּ, סוֹף לַוִּכּוּחַ!"
הַחַיָּל: " הֲרֹג אוֹתִי, לֹא אֶקַּח!".

וְכָל עוֹד הֵם מַמְשִׁיכִים בַּמִּקּוּחַ,
נֶאֶכְלוּ הֲמוֹן נָשִׁים וְעוֹפוֹת,
הִתְקָרְבָה אֶל הָאַרְמוֹן הַזָּחוּחַ
הַמִּפְלֶצֶת הַנִּתְעֶבֶת הזֹאת.

אֵין בְּרֵרָה – סֻכַּם בַּסּוֹף עַל הַיַּיִן:
הוּא הָרַג אֶת הַחַיָּה וּבָרַח...
כָּךְ הִכְנִיס לַמֶּלֶךְ אֶצְבַּע בְּעַיִן
הַחַיָּל הַמַּלְכוּתִי הַמֻּדָּח.