לידידיי המשוררים
מִי שֶׁהָלַךְ בְּטֶרֶם עֵת - הוּא בֶּטַח מְּשׁוֹרֵר,
וְאִם הָיָה צָעִיר - אֲזַי פִּי כַּמָּה.
בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וָשֵׁשׁ אֶחָד נִתְלָה בְּ"אַנְגְּלֶטֶר",
שֵּׁנִי מֵת בְּדוּ-קְרָב - שָׂם קֵץ לַדְּרָמָה.

שָׁלוֹשׁ וְעוֹד שְׁלוֹשִׁים - גִּילוֹ שֶׁל יֵשׁוּ, שֶׁאוֹמֵר:
"לֹא, לֹא תִּרְצַח! אִם כֵּן - יוֹמְךָ יַגִּיעַ",
צָלְבוּ בְּמַסְמְרִים אוֹתוֹ, שֶׁלֹּא יִצֹּר יוֹתֵר,
שֶׁלֹּא יִכְתֹּב, יַחְשֹׁב, וְלֹּא יַפְרִיעַ.

בְּגִיל שְׁלוֹשִׁים וְשֶׁבַע כְּמוֹ נָמוֹגָה הַשִּׁכְרוּת,
כְּאִלּוּ רוּחַ בָּאָה מֵהָעֵמֶק:
בַּגִּיל הַזֶּה כְּבָר פּוּשְׁקִין מְתַכְנֵן דּוּ-קְרָב אָבוּד,
שָׂם מֶאֲיְקוֹבְסְקִי אֶצְבַּע עַל הַהֶדֶק.

שְׁלוֹשִׁים וְשֶׁבַע בּוֹגְדָנִי, הָאֵל שִׂחֵק אִתּוֹ –
זֶה כָּךְ אוֹ כָּךְ - תִּבְחַר בְּעַד אוֹ נֶגֶד.
בַּגִּיל הַזֶּה נָפְלוּ לָהֶם גַּם בַּיְרוֹן, גַּם רֶמְבּוֹ,
רַק מִי שֶׁחַי הַיּוֹם חָמְקוּ מֵחֶרֶב.

בִּכְלָל לֹא הִתְרַחֵשׁ דּוּ-קְרָב, אוּלַי נִדְחָה וְגַם
שָׁלוֹשׁ וְעוֹד שְׁלוֹשִׁים עָבְרוּ בְּלִי קֹשִׁי.
בְּגִיל שְׁלוֹשִׁים וְשֶׁבַע אֵין שׁוּם דָּם - יֵשׁ רַק שֵׂיבָה
אֲשֶׁר צָבְעָה רַקּוֹת, הוֹסִיפָה רֹשֶׁם.

אֵין אֹמֶץ לְסַיֵּם חַיִּים? אַתָּה - מוּג לֵב מַזְקִין?
חַכּוּ הַפְּסִיכוֹפָּטִים, תְּנוּ לוֹ רֶגַע!
כִּי מְשׁוֹרֵר הוֹלֵךְ יָחֵף עַל לַהַב הַסַּכִּין,
נַפְשׁוֹ שׁוֹתֶתֶת דָּם עָמֹק בָּרֶקַע.

מֵטָפוֹרָה: לְמְשׁוֹרֵר– צַוָּאר אָרוֹךְ מְאֹד,
קִצְּרוּ מְשׁוֹרְרִים! - סוֹף לַוִּכּוּחַ.
סַכִּין בַּלֵּב - הוּא מְאֻשָּׁר עַל הַקָּצֶה לִשְׁהוֹת,
נִשְׁחַט כִּי הוּא הִוָּה סִכּוּן בָּטוּחַ.

הִנְנִי מְרַחֵם עַל חֲסִידֵי גּוֹרָל וְגִיל,
אַתֶּם סוֹבְלִים כְּמוֹ פִּילַגְשִׁי הַמֶּלֶךְ:
תּוֹחֶלֶת הַחַיִּים עָלְתָה, וְכָךְ אוּלַי נִדְחִים
תַּאֲרִיכֵי הַקֵּץ וְיוֹם הַהֶרֶג.

צַוַּאר אָרֹךְ לַמְּשׁוֹרֵר - פִּתּוּי לְמוֹט תְּלִיָּה,
חָזֶה - הוּא מַטָּרָה לְחֵץ וְקֶשֶׁת.
הַנִּפְטָרִים הִתְפַּרְסְמוּ בְּלִי קֶשֶׁר לְגִילָם,
אָז אַל תָּאִיצוּ בְּאִישׁ חַי לָלֶכֶת!