למיכאיל שמיאקין
אֵיךְ כָּרֶגַע אֶתְבּוֹנֵן וּמָה אֶשְׁאַף לִנְשֹׁם?
הָאֲוִיר סוֹעֵר, דָּחוּס הוּא כְּמוֹ דֶּבֶק.
אֵיזֶה שִׁיר אָשִׁיר הַיּוֹם וּמָה אֶשְׁמַע הַיּוֹם?
צִפּוֹרִים מֵאַגָּדוֹת - שָׁרוֹת בְּמֶתֶק.

מְחַיֶּכֶת לִי סִירִין חִיּוּךְ רָחָב -
הִיא שְׂמֵחָה, מַזְמִינָה גּוֹזָלִים,
וּמוּלָהּ אַלְקוֹנוֹסְט - הִיא בְּעֶצֶב רַב
מְצַעֶרֶת אֶת לֵב הָאוֹרְחִים.

מֵיתָרַי פְּלִיאָה, שִׁבְעָה,
בְּתוֹרָם נוֹתְנִים כָּבוֹד -
גַּמַאיוּן הַנְּבִיאָה
מַעֲנִיקָה תִּקְווֹת!

בַּשָּׁמַיִם הַכְּחֻלִּים כִּמְנֻקְּבֵי צְרִיחִים,
צְלִיל פַּעֲמוֹנִים, צְלִיל פַּעֲמוֹנִים -
צְלִיל שָׂמֵחַ, אוֹ כּוֹעֵס עַל כֻּלָּם...
מְצֻפּוֹת כִּפּוֹת לָרֹב בְּזָהָב נָקִי -
שֶׁיַּבְחִין בָּן יוֹתֵר אֵל עוֹלָם.

וַאֲנִי עוֹמֵד כְּאִלּוּ מוּל חִידָה נִצְחִית:
אֶרֶץ אַגָּדִית גְּדוֹלָה, בְּצֶבַע תְּכֵלֶת -
מְלוּחָה וַחֲמוּצָה וּמְתוּקָה תָּמִיד,
וּמָרָה וּמִשִּׁיפוֹן אוֹפִים בָּהּ לֶחֶם.

הַסּוּסִים הַשְּׁקוּעִים בַּבֹּץ עַד רִתְמָה,
מַשְׁמִיעִים הֵם קוֹלוֹת לְעִיסָה,
אַךְ נִמְשַׁכְתִּי לָאָרֶץ הָרְדוּמָה
שֶׁמֵּעֹדֶף שֵׁנָה הִתְנַפְּחָה.

סַךְ הַיְּרֵחִים, שִׁבְעָה,
בְּדַרְכִּי עוֹלִים בְּהוֹד -
גַּמַאיוּן הַנְּבִיאָה
מַעֲנִיקָה תִּקְווֹת!

נִשְׁמָתִי פְּגוּעָה מֵאֲבֵדוֹת וְהוֹצָאוֹת,
נִשְׁמָתִי אֲשֶׁר שְׁחוּקָה עַד מְאוֹד, -
אִם הַקֶּרַע שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שׁוֹתֵת דָּם,
בִּטְלָאֵי זָהָב כִּפְּלַסְטֵר אֲתַקְּנָהּ, לְאוֹת -
שֶׁיַּבְחִין בָּהּ יוֹתֵר אֵל עוֹלָם.